איך לחקור כל נושא בחיים?

שאלת מחקר

תוחמת את נושא הדיון לפרק זמן מוגדר.

באמצעותה ניתן להצדיק את ההתמקדות בגורמים הנחקרים ולא בגורמים האחרים.

אפשר להשיג את הנתונים שעליהם ניתן להסתמך.

רקע לשאלת המחקר:

הצגת הממצאים והניתוח שנעשו במסגרת מחקר הגישוש, ומתוכם עלתה שאלת המחקר.
מתודולוגיה – כל מה שדיברנו עד כה זה המבוא של העבודה. שם מסבירים איך הגענו לכל הדברים. לכן משתמשים ב"אני".

מתודולוגיה:

איפה ומי – תיחום שדה המחקר והקבוצות הנחקרות

מתי – תיחום התקופה הנחקרת

איך – דרכי איסוף הנתונים, הצגה של מגוון מקורות אמפיריים ראשוניים ומשניים
התייחסות לשדה המחקר ולתקופה הנחקרת

משהו מובחן ומוגדר
כותבים מה המתודולוגיה , מה הכשלים אם יש בה ואיך מתמודדים עם הכשלים.

אין הצדקה לגודל המדגם של המרואיינים.

בקרת איכות – לזהות את המכשולים וההטיות ולהתגבר עליהם

אפשר לפנות לספרות ולראות איך התגברו
מיקוד נושא המחקר
זיהוי בעיית המחקר ומטרת המחקר
בעיית המחקר – ההקשר, מהו הנושא הרחב, מה חסר במחקר הקיים ומה החשיבות של המחקר והצורך במחקר.
מטרת המחקר
יש להבחין בין הדברים הבאים:
מטרה – לשם מה מבצעים את המחקר, במה הוא יועיל. חשיבות חברתית אוניברסלית ותרומה למחקר הקיים. הגדרת המטרה מעניקה משמעות לעבודת החוקר
יעד – הדבר שבו נתמקד, שאלות, איזה הסברים לאילו תופעות. דברים יותר ספציפיים
תוצאה – למרות שאיננו יודעים מה יהיו תוצאות המחקר, ננסה לדמיין אותן ואז נדע יותר טוב איך לעשות אותו.
מסגרת תיאורטית
מסגרת מחקר תיאורטית, ההקשר התיאורטי, מושגים מרכזיים, הגדרות, תיאורית, מודלים, משפטים אופייניים לשדה, תועות אופייניות לשדה.
את כל זה נבין ונחלץ מתוך הספרות המחקרית של התחום.
מהי השפה, מהם משפטי האמת והשקר של השדה שלנו, מהי הביקורת מתוך ומחוץ לשדה.
סוג אחר – ללמוד על מחקרים מקבילים, קודמים.
אילו מקורות נבחר לקרוא?
1. מי – מיהם הכותבים המרכזיים בתחום? מיהם האוטוריטות המוכרות – את מי מצטטים, בדרך כלל במבוא במאמרים.
2. מתי – מתי פורסם המחקר או הספר? מאמרים מאוחרים מעניקים מבט רחב יותר כי הם מתייחסים גם את בקלאסיקה בתחום.
3. מה – מה בדיוק נחקר? מקור שהרלוונטיות שלו למחקר גבוהה רצוי שיכלל גם אם החוקרים הם לא מרכזיים במיוחד
בעבודה צריך לפרט גם כדי להראות שאני מכירה וגם כדי להביא את החיבור האישי שלי בין המחקרים והתיאוריות הקיימים. זו התשתית של המחקר
מתוך הספרות נבנות התמות העיקריות שהן הבסיס למחקר.
בסקירת הספרות כותבים מיהם הכותבים שמהם שאבתי את הרעיונות שמהם עשיתי אינטגרציה ליצור משהו חדש משלי

שאלת המחקר

ברורה ומוגדרת היטב
ניתנת לאופרציונליזציה – אפשר למדוד את המשתנים שאליהם השאלה מתייחסת. למשל: האם ילדים שמשתמשים בתוכנה מסויימת מצליחים לקבל החלטות טוב יותר. אופרציונליזציה – למשל אם מדברים על שינוי בתחום – צריך להסביר למה הכוונה בשינוי בדיסציפלינה. לא חייב להיות מדדים אלא איך אני מבינה את זה ברמה הפרקטית – איך מורידים מסתגלים עם מחשב – מה זה אומר שהם מסתגלים